האם הלק הורס את הציפורניים?

הלק הוא חומר הנמרח על פני שטח הציפורן. אם משתמשים בו כהלכה, הוא אינו גורם לבעיות כלשהן ללוח הציפורן המורכב מתאים קרניים (קרטיניים). העצה שנוכל לתת לקוסמטיקאית המקצועית היא לבדוק שהציפורן בריאה. אין זה תמיד קל לקבוע זאת, למשל במקרה של נגע פטרייתי. מריחה של לק בציפורניים, אמנם אינה מחמירה את הבעיה, אך היא יוצרת הסוואה המסתירה את התפתחות המחלה בציפורן ואינה מאפשרת לטפל בה מההתחלה, כאשר הטיפול בה הוא קל יותר.

עצה נוספת: למרוח, לפני מריחת הלק הצבוע, בסיס שקוף היוצר על גבי שטח הציפורן מחיצה המונעת מהפיגמנטים "לנדוד" ולצבוע את הציפורן. אולם, לאמיתו של דבר, הפעולה שמחלישה ביותר את הציפורן אינה מריחת לק, כי אם הסרתו באמצעות מֵמֵס אגרסיבי מדי המקלף את שכבת ההגנה הטבעית של הציפורן והופך אותה לפגיעה יותר להשפעות חיצוניות מזיקות.

 

האם ניתן להפחית את ההשפעה המזיקה הזו של הממסים?

קיימים בשוק ממסים המועשרים בחומרים מזינים המפצים באופן חלקי על הקילוף שנגרם על ידי האצטון, אולם ההשפעה שלהם היא מוגבלת. אמצעי יעיל לשיקום השכבה המגינה של הציפורן הוא שמן מועשר בוויטמינים שאותו יש למרוח על הציפורניים לאחר שטיפתן במים צלולים, על מנת להסיר שאריות אצטון. לעתים נוהגים להמליץ על קרצוף הציפורניים בסבון, אולם אין כל תועלת בכך. פעולה זו יעילה אך ורק כאשר רוצים לסלק כמה שיותר חיידקים, למשל לצורך שימוש בחומרים סטריליים. מומלץ לעסות כל ציפורן במשך מספר שניות, ולאחר מכן להסיר ממנה עודף שומנים. כך הציפורן תשמור על שלמותה. לצורך יעילות רבה יותר, רצוי להימנע מלמרוח חומרים כימיים במשך 24 שעות.

 

קוצץ ציפורניים או פצירה – מהו המכשיר הכי פחות טראומתי?

למעשה, שתי השיטות אינן טראומטיות, בתנאי שנעשה שימוש במכשירים המתאימים. כדי לקצוץ את הציפורניים, יש להשתמש בקוצץ ציפורניים חד אשר חותך את קצה הציפורן בצורה נקייה ושלמה. אחרת, קיים סיכון שבמקום להיקצץ, הציפורן "תיקרע"!  הקרעים האלו אמנם אינם נראים לעין, אך די בהם כדי להחליש את הציפורן, מאחר שבמצב זה, השכבות השונות של התאים הקרניים, היוצרות את לוח הציפורן, מתנתקות זו מזו ומאפשרות כך חלחול של מים וחומרים כימיים. כמו כן, מכשיר בלתי מתאים או פגום עלול לגרום לציפורניים מתפצלות, גם כשמדובר בפצירה. בין אם מדובר בפצירה מקרטון, ממתכת או מקרמיקה, יש לוודא קודם כל שהחומר של האביזר הוא במצב טוב ושמשטחו הוא דק ואחיד. יש להקפיד לשייף בכיוון אחד תוך הימנעות מתנועות "הלוך-חזור" העלולות להזיק לתאים בקצה הציפורן ולפגוע באזור זה.

 

מדוע רצוי להימנע מלנגוע בקוטיקולות?

הקוטיקולה היא רצועת עור קרני המורכבת מכמה שכבות של תאים היוצרות קפל קטן בבסיס ובצדי הציפורן. מבנה הקוטיקולה מקנה לה תפקיד מוגדר מאוד: להגן על החלק הפגיע ביותר של הציפורן, המשתית, המייצרת את התאים שיתקרנו בהמשך וירכיבו את לוח הציפורן ואת הציפורן לכל אורכה. אין ספק שככל שממעטים לנגוע בקוטיקולות, כך מובטחת יותר בריאות הציפורניים, שכן, ללא כל גורם מפריע, הקוטיקולות יוצרות מחסום יעיל המגן הן מפני פגיעות פיזיות (טראומות) והן מפני חומרים כימיים או התפתחות פטריות. במהלך טיפול ציפורניים, השיטה הנכונה היא לקצוץ אך ורק את פיסות העור הקטנות והנוקשות החורגות מגבול הציפורן ולהימנע מלדחוף את הקוטיקולות עם מקלון, אף אם מקפידים לרכך אותן באמצעות חומר כלשהו. מוטב לעסות את קו הגבול של בציפורן באמצעות משחה מרככת על מנת להעניק לקוטיקולות מראה רך ואחיד יותר. כדי למנוע ביעילות התקשות בלתי אסתטית של קפל העור הקטן הזה, מומלץ למרוח מספר פעמים ביום קרם לחות ולהגן באופן מקסימלי על כפות הידיים מפני מים קשים, חומרי ניקוי ופגיעות שונות.

 

ומה באשר למשייף ציפורניים שבו משתמשות קוסמטיקאיות רבות?

יש להשתמש במכשיר זה בשיקול דעת! המשייף הינו שימושי מאוד לטיפולי פדיקור רפואי, כשמתעורר צורך ללטש ולשייף את הציפורניים בכפות הרגליים במקרים שבהם הן נפגעו ממיקרו-טראומות, וכן במקרים של ציפורניים מעובות או בעלות בליטות גדולות מאוד. בכפות הידיים, הציפורניים הן דקות יותר בבירור, ולכן בדרך כלל אין כמעט צורך לשייף אותן עוד יותר. עדיף לשמור את השימוש במשייף לעיצוב הרזין האקרילי או הציפורניים המלאכותיות. כדי להחליק את משטח הציפורן הטבעית, רצוי להסתייע בשיטות הישנות יותר שהוכיחו את עצמן, כמו באפר לשיוף והחלקת הציפורניים.

 

האם נכון הוא שבאפר מחזק את הציפורניים?

אין הוכחה מדעית המאפשרת לקבוע נחרצות שהליטוש ממריץ את צמיחת הציפורניים. עם זאת, לליטוש יש בהחלט השפעה טובה על מחזור הדם הנימי. ניתן לראות את השיפור בעין בלתי מזויינת: הציפורן נעשית ורודה והופכת לחלקה ומבריקה יותר. הפעולה הממריצה של השיוף מוסיפה אפוא בריאות לציפורן, אך שוב, בתנאי שנעשה שימוש במכשיר מתאים. הימנעו משימוש בבאפר משפשף, העדיפו באפר בעל משטח חלק ורך שיעסה את הציפורן מבלי לפגוע בעובייה.

 

האם הג'לים המשולבים עם טכנולוגיית UV, המייצרים "לק" עמיד לאורך זמן, מחלישים עוד יותר הציפורניים?

לא ניתן לומר שחומרים אלו מחלישים את הציפורניים יותר מאשר הלקים הרגילים. הציפורניים נפגעות בראש ובראשונה משימוש ארוך טווח בחומרים ממקור כימי ומהצטברות פעולות של מריחה והסרה של חומרים על הציפורניים, שאינן מאפשרות לציפורניים "לנוח". מבחינה אידיאלית, יש להקצות תקופות מסוימות בשנה שבהן הציפורניים יישארו במצבן הטבעי ויקבלו טיפולים ספציפיים לצורך חיזוקן, כגון טבילה באמבט של שמן עשיר בוויטמינים. פסק זמן מציפורניים מלאכותיות ומקישוטי ציפורניים אחרים מומלץ גם מפני שהוא מאפשר לא רק לשקם את כל הציפורן, אלא גם לוודא שהציפורן הטבעית היא בריאה, ובעיקר נקייה מנגעים פטרייתיים. אין זה תמיד קל לגלות פטריה בציפורן, אולם צריך לזכור שהסיכון הוא ממשי, שכן, די בבקיע קטן או בניתוק קל של ציפורן מלאכותית כדי שתיווצר סביבה לחה, המהווה קרקע פורייה להתפתחות פטריה. הקיץ הוא עונה אידיאלית ל"אתנחתא" זו, כי הציפורניים, כמו יתר מרכיבי הגוף, יכולות בעונה זו לספוג קרני אולטרה-סגול המסייעות להן להשתקם ביתר קלות.

 

מה באשר לטיפולים מחזקים לציפורניים?

טיפולים אלו הוכיחו את יעילותם בחיזוק מידי של ציפורניים רכות וב"הדבקה מחדש" של השכבות של לוח הציפורן העשויות להתנתק זו מזו מסיבות רבות, ניתוק הגורם להיווצרות ציפורניים מתפצלות ל"אלף רבדים". מבחינה קוסמטית, התוצאה היא מידית ומאוד משביעת רצון. ברם, הטיפול היסודי האמיתי אמור להתבצע מפנים, היות שבסופו של דבר הציפורניים, כמו שערות הראש והעור, אינן אלא השתקפות של בריאותנו הכללית. תזונה מאוזנת, עשירה בוויטמינים, בעיקר מקבוצת B, ובחלבונים, היא הדרך הטובה ביותר להשגת ציפורניים יפות וחזקות. כאשר אין די בכך, לרוב במקרים שבהם הציפורניים נפגעו מטיפולים בלתי מתאימים שהחלישו אותן, יש לבצע טיפולים מחזקים על בסיס נגזרות של גופרית. טיפולים אלו מחזירים לציפורניים את מלוא חיוניותן.

 

מהן הנקודות האמורות להסב את תשומת לבה של הקוסמטיקאית?

כל שינוי במראה או בצבע של הציפורן צריך להדליק נורה אדומה. אמנם במרבית המקרים שינויים אלו אינם מסוכנים, אולם לעתים הם עלולים להעיד על בעיה בריאותית ממשית, בין אם מקומית ובין אם כללית. משימה זו של גילוי מוקדם היא רבת-ערך, וצריך לזכור שהמניקוריסטית ממלאת תפקיד חשוב וייחודי: היא זו העוקבת אחר הציפורניים של לקוחותיה ויכולה להבחין בתופעות שליליות בציפורניים שלא היו מתגלות אלמלא היא. מה גם שרק לעתים נדירות הלקוחות טורחות לפנות מיוזמתן לאיש מקצוע רפואי לצורך בדיקת ציפורניהן.